על חופש וגבולות
02/01/2017
שותפות הדרך בין הורים וילדים בבית העגול
17/01/2017

מכתב תחילת שנה 2016

שלום הורים יקרים מאוד.

השנה נפתחה  ומיום ליום אנחנו לומדים מחדש להיות ביחד בבית העגול, נהנים ממה ששמח ופשוט, מתמודדים עם מה שמורכב וקשה. חיים.

בתחילת כל שנה  יש תקופת התאקלמות (שלפעמים נמשכת מספר חודשים) ויש בה, יחד עם ההתרגשות וההתחדשות, גם הרבה מאמץ  לכולם, ילדים ותיקים וחדשים.
השינויים במרקם החברתי, הצורך להכיר ולהתרגל ילדים ואנשי צוות חדשים, להבין מה קורה מתי ואיפה, מה מותר ומה אסור, מה אפשר ומה חייבים, כל אלה מערבבים את היוצרות ומפנים חלק גדול מהאנרגיה לצורך לענות על שאלה הכי ראשונית בעולם, שאלת המקום שלי בעולם –
אוהבים אותי?
אני שייכת?
יהיו לי חברים?
הרבה פעמים השאלות האלו מהדהדות בתוכנו, ההורים, את הפחדים והחששות הסמויים (יותר או פחות) על הילד שלנו – האם באמת יאהבו אותו? האם היא תמצא חברים? האם בחרתי נכון עבורו? האם היא בשלה?
והרבה פעמים הדרך האישית והמיוחדת של הילד שלנו למצוא את מקומו החדש לא מובנת לנו ולעיתים אפילו לא מוצאת חן בעיננו. לעיתים אנחנו מרגישים שהבחירות שלו מקשות עליו, פוגעות בו.
אולי הוא בוחר חברים שאנחנו מרגישים שלא טובים בשבילו?
אולי היא כל היום משחקת רק עם ילדה אחת ונראה לנו שזה מבודד ומצמצם אותה?
אולי לדעתנו היא משתעממת בגלל שהיא כל היום רק משחקת ולא נכנסת לשיעורים?
אולי אנחנו חוששים שהילד שלנו מנוצל בגלל שהוא מחלק את האוכל שלו לחברים?
בזמן שעבור הילדים כל אלו הם למעשה הדרך הטובה ביותר להרגיש ביטחון, כאן ועכשיו.
ההמלצה שלנו היא לזכור שהשנה רק התחילה ותהליך ההשתרשות דורש זמן, שלכל ילד ולכל ילדה יש את הדרך האישית שלהם להרגיש בבית ומה שנראה לנו כמכשול הרבה פעמים מתברר כפתח.

כשהילדים מגיעים הביתה אחרי יום עמוס בחוויות ומוצף ברגשות, העומס מתבטא לפעמים במילים משעמם לי / אין לי חברים / קשה לי / אני לא רוצה ללכת…
עבור הילדים השיחה אתכם, ההורים, היא מקום של מפלט ושחרור של הקושי, הבלבול והתסכול. המרחב הבטוח בו אפשר להתלונן, להאשים, לספר כל מה שכואב ומתסכל.
אנחנו מאמינים שהם מבקשים מכם שתקשיבו להם מעומק הלב, שתהיו שם עבורם לנחם ולתמוך. ולמרות שלפעמים קשה להכיל את המצוקה בלי לפעול ולשנות, תנשמו עמוק ותזכרו שלעיתים העזרה הכי גדולה היא לא לנסות לפתור את הבעיה (אולי בכל זאת תלכי לשיעור? אולי תמצא חבר אחר?) אלא רק להיות עבורם ולהאמין שהם יכולים להצליח במסע הזה ולמצוא את מקומם.

יחד עם ההתרחשות החברתית והרגשית הסוערת, השבועות הראשונים הם גם זמן של התנסות בשיעורים. רוב השיעורים כבר מתקיימים (חלקם הקטן יתחיל אחרי סוכות) ולמרות שעוד יהיו שינויים במערכת השעות אפשר כבר לראות את התמונה הכללית.
חשוב לנו  להזכיר (לכולנו) שלמרות שפע השיעורים והסדנאות הבית העגול הוא קודם כל בית (ורק לאחר מכן בית ספר) והמהות שלו היא להרגיש בבית, ולא לכמה ולאיזה שיעורים ילכו הילדים.
מהות הבית היא האפשרות של הילדים לבחור, לממש את הרצונות, לחיות בתוך מרקם חברתי תוסס, לפגוש, לגדול, לשחק, להתקרב ולהתערבב עם ילדים ועם מבוגרים, להיות חלק.
היצירתיות, החיבורים, ההמצאות, ההנאה, האתגרים, השעמום, התסכולים, וההצלחות שמתרחשים בכל רגע ורגע ברחבי הבית העגול (בפנים ובחוץ, ביחד ולבד, במשחק, בבהייה, בתנועה, בהתבוננות, בהקשבה ועוד ועוד) הם כולם סוגים שונים של למידה והם חשובים ומשמעותיים עבור הילדים לא פחות והרבה פעמים יותר מאשר ללכת לשיעור כזה או אחר, לא משנה עד כמה מדליק או חשוב הוא נראה לנו…
אתם מוזמנים לקרוא יחד עם הילדים את הידיעון המצורף ולעבור על המערכת (ולקחת בחשבון שעוד יהיו שינויים בשעות ובימים של חלק מהשיעורים).
אחרי ראש השנה החונכים יעשו מערכת אישית עם כל ילד וילדה שירצו כדי להקל עליהם לזכור איזה שיעורים הם בחרו ואולי גם ללכת אליהם (-;

בברכת סוף שבוע נעים מאוד!

הצוות העגול